בחודש אפריל 2020, יותר מאחד מכל ארבעה מבוגרים אמריקאים סבל ממצוקה נפשית ומחלות קשות, עלייה של 700% מאפריל 2018.[2]לאחרונה, 90% מהמבוגרים בארה"ב דיווחו על מצוקה רגשית הקשורה למגיפה. בריטניה תיארה עלייה דומה בדיכאון מאז הופעת הקורונה.[3]בשבוע השלישי של מאי, לאחר שמדינת ישראל יצאה מהסגר והמדינה חזרה לשגרה, שליש מהישראלים דיווחו על תחושת לחץ או חרדה, וחמישית חשו מדוכאים או מבודדים. למעלה ממיליון ישראלים האמינו שבריאותם הנפשית ירדה מאז התפרצות הנגיף.[4] ביולי, בעיצומו של גל שני של נגיף הקורונה, הבריאות הנפשית בישראל הידרדרה עוד יותר כאשר למעלה מ-2.4 מיליון ישראלים (42%) דיווחו על לחץ וחרדה.
מספר גורמים מסבירים את הירידה הדרמטית הזו בבריאות הנפש, כולל פחד מזיהום, אי ודאות לגבי גל שני או אם הגל הראשון הסתיים, היעדר חיסון או טיפול יעיל, קשיים כלכליים, פחות תקשורת עם חברים ובני משפחה תומכים ואבל מאובדן יקיריהם. כרגע יש מעט נתונים על ההשפעה הפסיכולוגית ארוכת הטווח של הקורונה. עם זאת, בהתחשב במספר הגדול של אנשים שכבר נדבקו או עלולים להידבק בעתיד, יכולה להיות לכך השפעה עמוקה על בריאות הנפש.[6]

ההלכה היהודית מסווגת מחלות לשתי קטגוריות עיקריות: חולה שיש בו סכנה, מחלה מסכנת חיים שבגינה ניתן להפר כמעט את כל האיסורים וחולה שאין בו-סכנה, מחלה שאינה מסכנת חיים או גפיים, למשל חולה "רגיל" מרותק למיטה שאסור ליהודי לעבור על איסור מקראי. הוא עלול לעבור על איסור רבני בשינוי, שינוי. עם זאת, ניתן לבקש מי שאינו יהודי שיעבור בשמו על איסור מקראי או רבני. כיצד מתייחס ההלכה היהודית למחלות נפש קשות? מספר מקורות תלמודיים וקודמים מציעים כי ההלכה מסווגת מחלת נפש קשה כולה יש-יש בוסקנה ושהטיפול באותו אדם יוצר מצב של פיקוח נפש.לאחרונה, הרב משה פיינשטיין רואה בעזרה למישהו עם מחלת נפש פיקוח נפש, מה שעוקף כמעט את כל האיסורים. לדוגמה, ב'אגרות משה' (אבן העזר א':ס"ה), הוא מתיר שימוש בדיאפרגמה למניעת הריון לאישה שסבלה משני התקפים חמורים של דיכאון לאחר לידה. הוא כותב שמחלת הנפש שלה מהווה סכנה לא רק לה אלא גם לילדיה הקטנים, שכן לא ניתן להשגיח עליה כדי לוודא שהיא לא תגרום כל נזק. נשמת אברהם בהקדמתו לשולחן ערוך אורח חיים שכ"ח, הדן בחילול שבת לפיקוח נפש, כותב בדומה לכך שאנו מתייחסים לאדם עם מחלת נפש באופן לא שונה מאדם עם מחלה פיזית, מחלל שבת לפי חומרת מחלתו, סיכון. סיכון עצמו ואחרים, והמלצת רופאיו בהתייעצות עם רשויות הרבנות. פוסקים אלו מסווגים מחלת נפש חמורה כפיקוח נפש, בין אם בגלל שהאדם עלול לפגוע בעצמו או באחרים, ובין אם בגלל שהוא עלול לאבד את היכולת לקיים מצוות בעתיד. הרב סולובייצ'יק, בשם סבו הרב חיים סולובייצ'יק מיישם סיווג זה על מחלות נפש קשות גם כאשר אין חשש לפגיעה עצמית או פגיעה באחרים. ההלכה מתייחסת לצורות קלות יותר של מחלות נפש כאל חולה שאין בו סכנה. יתר על כן, חלקם מקדמים התערבויות ששומרות על רווחה פסיכולוגית גם אצל אלו שאין להם מחלת נפש או תסמינים פסיכיאטריים. לדוגמה, ב"אגרות משה אבן העזר" א' ס"ז ובאגרות משה, חושן משפט ב, ו', מדגיש הרב פיינשטיין את החשיבות של מניעת צער, עוגמת נפש, בבריאים.
נשים רבות הביעו דאגה בנוגע לבטיחות המקוה במהלך הקורונה. לשם כך, פוסקים הוציאו פסיקות כדי להפוך מקוואות לבטוחות יותר במהלך הקורונה ולהקל על החרדה של נשים בנוגע לטבילה. הרב אשר וייס ואחרים התירו לטבול במקווה במהלך היום, בין ביום השמיני[23] או אפילו ביום השביעי בתנאי שבני הזוג לא יתראו עד לאחר רדת הלילה, כדי להפחית את מספר הנשים שם בכל מקרה. פעם אחת.[24]חלקם הציעו לעשות את כל ההכנות, כולל חפיפה ועיון בבית, כדי למזער את המגע עם משטחים, זמן במקווה וחשיפה לאחרים.[25]פוסקים מונעים בדרך כלל להתקלח לאחר טבילה, בהתבסס על אור זרוע 1:755:3, שקודם על ידי הרמ"א ביורה דעה ר"א:ע"ז. עם זאת, הרב שכטר קובע כי במהלך הקורונה, האיסור להתקלח הוא מחמיר, ומאפשר לנשים להתקלח עם החזרה הביתה מיד לאחר הטבילה, על מנת להפחית את הסיכון לזיהום.[26]הוא מצטט את אגרות משה יורה דעה ב':צ"ו, המאפשרת לאישה שהיא איסטניסטית, מפונקת ואינה יכולה לסבול הימנעות מרחצה של יום שלם, להתקלח מיד. אם איסטניסטית עשויה להתקלח לאחר המקווה, אז בוודאי שאישה טובלת במהלך הקורונה, שאינה מפונקת אלא פשוט פועלת מתוך זהירות, יכולה לעשות זאת. הרב אשר וייס מהדהד את עמדתו של הרב שכטר.[27]לאחר טבילה בשבת במהלך הקורונה, הרב שכטר מתיר לאישה להתקלח במים קרים, מנהג שנאסר בדרך כלל. ביום טוב הוא מתיר לה להתקלח בכמות קטנה של מים חמים, למרות התנגדותו הכללית להתקלח במים חמים ביום טוב. הוא מאפשר לעובדי שירותי בריאות שחוזרים מטיפול בחולים ביום טוב להתקלח במים חמים ובשבת, עם שינוי.[28]הוא מבחין בין שני המצבים וטוען כי טבילה בליל שישי אינה חובה (האישה יכלה לדחות את הטבילה למוצאי שבת), ואילו עובד הבריאות נדרש לעבוד ולא יכול היה לדחות את משמרתו אלא לאחר כניסת השבת. כך, אישה רשאית לבצע את כל ההכנות בבית, להגיע למקוה מוכנה לגמרי, לעקוף את חדר ההלבשה ולהיכנס ישר לתוך המקווה, כדי להבטיח מרחק מהבלנית ומשאר הנשים במקווה. בנוסף, היא רשאית לטבול במהלך היום.[29]בימי חול היא רשאית להתרחץ מיד לאחר הטבילה. אם היא אמורה לטבול ביום שישי בערב, אז היא יכולה להתקלח במים קרים.
דאגות לגבי בריאותו הנפשית ורווחתו הנפשית של הציבור מעוררות השראה בתשובותיו של הרב שכטר בנוגע להבטחת ספירת העומר ולשלושת השבועות בתקופת הקורונה. הרב שכטר כותב כי רמת האבילות בתקופות אלו דומה לזו של שנים עשר חודשי האבל, בהם האזנה למוזיקה אסורה.[30] הגבלה זו הוגבלה במקור למוזיקה חגיגית, שעלולה להוביל לריקודים, ורק מאוחר יותר הגיעה לכלול את כל צורות המוזיקה. הוא מוסיף כי הרב יוסף ב. סולובייצ'יק לא אסר על האזנה למוזיקה קלאסית, שהיא סוג של אמנות. עבור חלקם, במהלך מגיפת הקורונה, הימנעות מהאזנה למוזיקה או השמעת מוזיקה עלולה לגרום למצוקה רגשית מעבר לכוונת ההגבלה הזו. הוא מתיר להאזין למוזיקה אם המטרה היא להקל על המתח או הלחץ הביתי, או לחזור ל"טבע רגיל". הוא מרחיב פסיקה זו למקרים נדירים במהלך השבעה, כאשר האזנה למוזיקה עשויה למנוע "מצב נפשי מדוכא". תשובה זו מדגישה את החשיבות של מניעה וטיפול בדיכאון והקלה על חרדה, ועשויה לעזור להקל על המצוקה הפסיכולוגית של הקורונה.
ככל שמדינות מקלות על מגבלות הסגר, אנו עומדים בפני אינספור החלטות שעלולות לעורר חרדה בנוגע לרמת הסיכון שנקבל. האם לשלוח את הילדים שלנו למחנה ולבית הספר, לקנות בסופרמרקט, להשתתף במניין, בין אם בחוץ ובין אם בבית כנסת? ההלכה מנחה אותנו בניווט בהחלטות אלו, תוך מתן משקל לתפיסת הסיכון של הפרט.[32]הרב שכטר כותב שהיתירות ההלכתית של התנהגויות בסיכון נמוך תלויה בהערכה אינדיבידואלית סובייקטיבית של הסיכון. לאדם שאינו מודאג אין הזכות לומר לאחרים שאין סכנה בשבילו. אתה עלול להחשיב את הסופרמרקט מסוכן, בעוד השכן שלך לא. באופן דומה, אתה עלול להחשיב את הסופרמרקט בטוח ואת המאפייה לא בטוח, ועלול להרגיש אחרת לגבי סיכונים אלה בזמנים שונים, בהתאם לנסיבות ולמצב הספציפי.
"
ההלכה מעריכה את הבריאות הנפשית והרווחה הפסיכולוגית של כולם. "ונשמרתם מאוד לנפשותכם" מחייב אותנו לבצע הערכות עצמיות תכופות כדי לקבוע אם אנו סובלים ממצוקה פסיכולוגית ואם כן לנסות להפחית אותה בעזרת טיפול עצמי, אכילה נכונה, פעילות גופנית סדירה, האזנה למוזיקה, שיחות עם בני משפחה וחברים, תרגול יוגה או מדיטציה ושינה מספקת. עם זאת, לעיתים מאמצים אלו אינם מספיקים ונדרש עזרתו של איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, שניתן לארגן באמצעות קופת חולים או רופא משפחה. "לא תעמוד על דם רעיך" ו "ואהבת לרעך כמוך" מחייבים אותנו לטפל ברגישות באלה שסובלים ממחלת נפש, לפנות לזולת, לברר את בריאותם הנפשית, לוודא שהם אינם בסיכון, להציע תמיכה, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. "וכתוב לחיים טובים קול בני בריתך." שהשם יעניק לנו בריאות טובה בשנה הקרובה, בריאות גופנית ובריאות נפשית טובה.
הערות שוליים:
https://www.pandemicimpactreport.com/report/PalssonBallouGray_2020_PandemicImpactReport.pd
https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2020/225/19_20_225b.pdf
“An Open Letter from Dr. Daniel Berman and Rabbi Dr. Aaron Glatt,” March 15, 2020, Rav Hershel Schacter, Piskei Corona #2, Sick in Isolation, pages 4-6 of PDF located at https://www.torahweb.org/torah/docs/rsch/RavSchachter-Corona-All.pdf
“An Open Letter from Dr. Daniel Berman and Rabbi Dr. Aaron Glatt,” March 15, 2020, Rav Hershel Schacter, Piskei Corona #43: Mourning Customs of the Three Weeks. https://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/962617/rabbi-hershel-schachter/piskei-corona-43-mourning-customs-of-the-three-weeks/
[2] Jean M. Twenge and Thomas E. Joiner, “Mental Distress Among U.S. Adults During the COVID-19 Pandemic,” PsyArXiv (May 7, 2020), doi:10.31234/osf.io/wc8ud.
[3] “Loneliness during Coronavirus,” Mental Health Foundation (May 26, 2020), https://www.mentalhealth.org.uk/coronavirus/coping-with-loneliness.
[6] Jonathan P. Rogers, et al, “Psychiatric and Neuropsychiatric Presentations Associated with Severe Coronavirus Infections: A Systematic Review and Meta-Analysis with Comparison to the COVID-19 Pandemic,” Lancet Psychiatry (May 18, 2020), https://doi.org/10.1016/S2215-0366(20)30203-0.
[23] Rav Asher Weiss, Minhat Asher, 21-22.
[24] “Mikveh and Health Advocacy,” Webinar The Eden Center and OU Israel, https://theedencenter.com/mikveh-and-health-advocacy/, Rav Shmuel Eliyahu, minute 34:00-35:00.
[25] “Mikveh and Health Advocacy,” Webinar The Eden Center and OU Israel,https://theedencenter.com/mikveh-and-health-advocacy/.
[26]“An Open Letter from Dr. Daniel Berman and Rabbi Dr. Aaron Glatt,” March 15, 2020, Rav Hershel Schacter, Piskei Corona #12: Showering After the Mikvah, https://www.yutorah.org/lectures/lecture.cfm/950654/rabbi-hershel-schachter/piskei-corona-12-showering-after-the-mikvah/..
[27] Rav Asher Weiss, Minhat Asher, 23.
[28] “An Open Letter from Dr. Daniel Berman and Rabbi Dr. Aaron Glatt,” March 15, 2020, Rav Hershel Schachter, Piskei Corona #26: Showering When Returning Home from the Hospital or the Mikvah on Shabbos or Yom Tov, pages 37-39 of PDF located at https://www.torahweb.org/torah/docs/rsch/RavSchachter-Corona-All.pdf.
[29] “Mikveh and Health Advocacy” Webinar The Eden Center and OU Israel, https://theedencenter.com/mikveh-and-health-advocacy/.
[32] Rabbi Hershel Schachter, “The Correct Behavior When Dealing with Danger,” Torahweb.org (2020), https://www.torahweb.org/torah/special/2020/rsch_sakana.html.
Comments