תגובה לכתבה בישראל היום “בלניות במקוואות יאתרו נשים מוכות”

תגובה לכתבה בישראל היום “בלניות במקוואות יאתרו נשים מוכות” שהתפרסמה ב4/2015:

כאחת המנחות של התכנית עליה כתב איציק סבן במאמר שכותרתו “בלניות במקוואות יאתרו נשים מוכות” ביום ראשון, 26.4.15, אני חשה מחויבות לתקן כמה טעויות משמעויות בכתבתו.

ראשית, הטענה ש”הנשים שגויסו [לתכנית] עברו הכשרה כדי לסייע באיתור ובדיווח על נשים הסובלות מאלימות” הינה שגויה לחלוטין. הבלניות אינן מדווחות למשטרה; הן הוכשרו על מנת שהן יוכלו לזהות קרבנות התעללות ולהציע להן גישה למשאבים העשויים לעזור להן. מטרת הבלניות הינה לשמור על המקווה כעל מרחב מוגן ואכפתי, מקום בו הנשים שעוברות התעללות אינן צריכות לחשוש ש”ידווחו” עליהן, בנוסף לכל יתר החששות המלווים את חייהן. כמו כן איננו מבקשים “לתפוס” או “לדווח” על גברים אלימים, אלא להושיט יד ולהעצים נשים במצבים בהם הן חסרות הגנה. ההכשרה מעניקה לבלניות את הכישורים לפנות לנשים שעוברות אלימות באופן רגיש ומתחשב, כזה שמכבד את הגבולות שלהן במקביל לסיפוק מידע העשוי להיות מציל חיים.

אלימות והתעללות הן תופעות חוצות מגזרים בחברה הישראלית, ואינן מאפיינות את המגזר החרדי המוזכר בכתבה בלבד. בלניות בית שמש, כמן בלנות ברחבי הארץ, פוגשות נשים ממגזרים שונים בחברה הישראלית ומוכשרות להגיב באופן רגיש לצרכי כל אחת מהן, תוך שימת דגש על תקשורת בינאישית טובה.

שנית, ‘עיר ללא אלימות’ מוזכרת בכתבה באופן מוטעה כמבצעת הבלעדית של התכנית. בעוד ש’עיר ללא אלימות’ הייתה שותפה משמעותית בתכנית שהועברה בבית שמש, וסיפקה מידע, תמיכה כספית ושיתוף בבניית התוכנית. עם זאת, התכנית, המכשירה בלניות בכל הארץ, מנוהלת על ידי מרכז עדן; עמותה ירושלמית אשר מוקדשת לשיפור חווית הנשים במקווה. מרכז עדן, באופן מעמיק ומלא מחשבה, מכשיר בלניות ומדריכות כלה להיות מודעות ורגישות לטווח רחב של גורמים המשפיעים על חווית הטבילה של נשים, מהקושי לעמוד עירומה בפני אישה אחרת, למצבים כמו דיכאון לאחר לידה ובעיות פוריות, עד פחד ממים וצרכים מגוונים של נשים מרקעים שונים. הסטת המוקד והמידע השגוי המוצג בכתבה פוגע בארגון ובעבודה המשמעותית הנעשית על ידי צוות מרכז עדן ברחבי הארץ.

גלוריה מוסנקיס, MSW, בית שמש

ד”ר נעמי מרמון גרומט, מנהלת מרכז עדן