Chuppah Reflections

יצא לכם להיות באיזה מפגש כשכוס נפלה ונשברה בטעות, וכולם מיד קראו "מזל טוב!"?

זו אחת התגובות האירוניות המושרשות ביותר בתרבות היהודית שלנו. קול הזכוכית השבורה מעורר שמחה וצהלה. האירוניה, כפי שציינתי, היא שמטרת שבירת הכוס בחופה אמורה להיות בדיוק ההפך. זה הרגע שבו אנחנו עוצרים באמצע השמחה וזוכרים את השברים ואת הצער סביבנו. הרגע שבו אנחנו מנכיחים את הזיכרון והכיסופים לירושלים הבנויה ולאומה המאוחדת על פני האושר האישי. אבל מכיוון שמדובר מסורתית במעשה האחרון שנעשה תחת החופה, שבירת הכוס היא גם הרגע הראשון לאחר החופה שמציית לחגיגה.

מכאן האסוציאציה האירונית והתגובה שנובעת ממנה.

Photo by Sandip Kalal on Unsplash

בשנים האחרונות נפוץ מנהג חדש: לשבור את הכוס תוך כדי אמירת הפסוק "אם אשכחך ירושלים" מוקדם יותר בטקס החופה, כדי שלא יגרור חגיגה ויוכל להיות הרגע שמיועד להיות: קשה, רציני, גדול מהחופה הזאת לבדה. לפעמים המנחה או המסדר קידושין אפילו מכריזים שלא להריע ולא למחוא כפיים לאחר שבירת הכוס.

אין לזה תועלת. הייתי בכמה חתונות לאחרונה שבהן, למרות השינוי בטקס ולמרות ההוראות שניתנו (ממילא הישראלים לא ידועים בציות לכללים, אבל בכל זאת...) ולמרות המאמץ של הלהקה להתחיל מיד בניגון המתאים עם שבירת הכוס, הקהל לא יכול להתאפק. החגיגה פורצת. הזכרון שלנו תמיד חזק יותר, ותמיד יש קצת צהלות. ומה שנוצר הוא תערובת של קריאות, מחיאות כפיים, שירה שמחה, שירה דוויה, בזמן שהתזמורת מנגנת את השיר העמוק והמרגש על ירושלים.

זה יוצא קצת מבולגן. וזה מושלם.

זה עמוק ואמיתי ומכיל כל כך הרבה.

זו תערובת של ירושלים השבורה ותחילתה המלאת תקווה של משפחה חדשה. זה המקום שבו הלאומי והאישי נפגשים. כולם יחד, כשכל אחד הולך בכיוון שלו. זו הדרך שבה דברים תמיד נעשו, לצד שינוי מכוון בתהליך עכור ולא לאורך קו ישר וברור.

בפעמים הראשונות שנכחתי בזה, מצאתי את זה מצחיק. ואז, במיוחד מאז שהמלחמה פרצה ואני תמיד נושאת איתי תערובת עצומה של רגשות כשאני צופה בחופה, הבנתי שאני אוהבת את הרגע הזה. הוא עמוק כל כך ומורכב, כמו הטקס, כמו התורה, כמו היהדות.

שנזכה, כיחידים וכעם, תמיד לשמחה שאין מה שיעצור אותה, ולשירה שנשמעת מעל לכל השאר.

חנה אבן-חן היא מחנכת תורנית. היא מדריכה ומלמדת כלות וזוגות מכל הקשת הדתית. היא פעילה בחינוך למקווה דרך מרכז עדן ומגישה שותפה של הפודקאסט "ענייני רפואה".