היכן האהבה?

חג שבועות בו אנו חוגגים את מתן תורה הוא זמן טוב להצית מחדש את הקשר שלנו עם התורה ולימוד התורה. לעם ישראל יש קשר ארוך, אוהב ומתמשך עם התורה. המטפורות המקושרות לתורה במקורות המדרש והתלמוד הן שיקוף של קשרים קיימים, בינאישיים, ובפרט קשרי זוגיות. אילו הארות יש למקורות אלו להעצמת קשרים זוגיים, להתמודדות עם העליות וירידות שכל כך טבעים בקשר הזוגי?

דוגמה אחת לביטוי זה נמצאת במקורות על קריאת התורה. הרב סולובייצ’יק חיבר את קריאת התורה  עם חוויה מחודשת של מתן תורה. קריאת התורה היא חלק חשוב ובלתי נפרד מהתפילה לפחות בשלושה מימות השבוע. מקורו של המנהג לקרוא בתורה בימים שני, חמישי ושבת, לקוח מחוויית עם ישראל במדבר. הדימוי של אומה המקבלת את התורה באמצע המדבר הגדול מובנת על ידי פרשנים רבים כסימבולית במיוחד. הגמרא בבבא קמא, דף פ”ב עמוד א מלמדת אותנו שעזרא הסופר תיקן את הקריאה בתורה כפי שאנו מכירים אותה כיום, בשלושה ימים אלו. אך הגמרא מוסיפה שיש גם מקור קדום יותר לכך. לאחר שבני ישראל חצו את ים סוף, הם נסעו שלושת ימים ומיד בכו למים. הגמרא לומדת כאן שהצמא למים היה בעצם צמא לתורה. בני ישראל היו עייפים, ושמיעת התורה נתנה בהם כוח מחודש, ממש כשם שמים מחיים את הגוף. ככל הנראה פירוש זה מבוסס על העובדה שאחרי הקריאה של בני ישראל, הם קיבלו מים מתוקים ושם גם למדו כמה מחוקי התורה.

דימוי המים חוזר במקומות שונים בתורה ובמדרש ומשמש לביטוי של חיים, לידה והתחדשות. לאחר המבול, העולם נולד מחדש. לאחר קריעת ים סוף, עם ישראל נגאלו. מי המקווה הם גם מקור להתחדשות ופוטנציאל לחיים חדשים והתחלות חדשות. אם מחזור האישה מסונכרן עם הזמן שהיא צפויה להגיע למקווה, לזוג יש פוטנציאל לפוריות. גם כאשר הזוג אינו מתכנן הריון, או אם חוו הפלה או אבדן, המקווה יכול לייצג את הפוטנציאל להתחדשות, החלמה ונקודת שינוי לטובה. אם זוג חווה חודש קשה, או שיצאו מסנכרון, הטבילה במי המקווה היא הזדמנות ללחוץ ריסטארט, להתחיל מחדש ולהתרכז באהבה ובתקווה שביניהם.

המחויבות ללכת למקווה לאחרונה, בזמני הקורונה יצרה באופן טבעי לחץ ודאגה סביב הטבילה. ייתכן וזוגות יצטרכו למצוא דרכים לבטא את דאגותיהם, או יחפשו דרכים לחזק את הדבקות שלהם בהליכה למקווה. האופי המחזורי של קריאת התורה ושמירה על טהרת המשפחה, הוא תזכורת לתקווה שלנו ולאמונה שהמצב ישתפר.

הקשר שבין מתן תורה, מים מחדשים, אינטימיות ותקווה מבוטאים גם במדרש המתאר את מתן תורה כנישואין בין הקב”ה לבין עם ישראל. כשם שבכל שנה חג השבועות הוא הזדמנות לחידוש הקשר עם התורה ועם הקב”ה, זו הזדמנות גם לזוגות לחשוב כיצד ליצור התחדשות בזוגיות שלהם. כיצד למצוא זמן זוגי ביחד, כמו התחדשות התורה בשלושת הימים של קריאת התורה, כיצד מקווה יכול להוות פוטנציאל חיובי בקשר הזוגי, לא משנה באיזו שלב בחיים הזוג נמצא. כיצד הזוג יכול למצוא דרכים להתמודדות משותפת עם אתגרי המקווה בזמן משבר הקורונה?

אנ י מלאת תקווה שדימוי האהבה והקשר במתן התורה יהוו מקור להשראה לזוגיות בחיים שלנו.

קרן מילר ג'קסון מלמדת יהדות, ומתגוררת ברעננה. היא לומדת בתכנית יועצות הלכה, מלמדת במתן השרון וחברת הנהלה של קולך - פורום נשים דתיות. קרן מנהלת תוכנית הדרכה לבנות לפני שירות לאומי/שירות צבאי.