״ונועדתי לך שם:״ לקדש זמן ומקום בזוגיות

הבלוג נכתב במשותף על ידי הרב ד"ר צבי גרומט וד"ר נעמי מרמון גרומט.

כאשר המשכן הוצג לראשונה בפני משה, הוא תוכנן להיות מקום המפגש בין ה' לעם ישראל. ה׳ אומר "ונועדתי לך שם" (שמות כ"ה:כ"ב). מסיבה זו המשכן גם נקרא בשלב מאוחר יותר "אוהל מועד". המילה "מועד" בא מהשורש ו-ע-ד, שפירושו "מפגש".

כפי שמסביר הרמב"ן בתחילת פרשת תרומה, הקב"ה לא ביקש מפגש חד-פעמי עם עם ישראל – אלא קשר ארוך טווח. כדי לאפשר קשר כזה, היה צורך במקום שבו העם יוכל "להיפגש" עמו. אוהל מועד נועד להיות מקום פיזי שבו עם ישראל והקב"ה יכולים להעמיק את הקשר ביניהם – מקום בו שורה השכינה, והעם באים לפגוש אותו ולהמשיך את מערכת היחסים באופן מתמשך – שונה ונבדל מכל קשר אחר עם עמים אחרים.

הרעיון הזה מקבל מימד חדש לגמרי לקראת סוף ספר ויקרא. פרק כ"ג מציג את מכלול הימים המיוחדים בלוח השנה היהודי. אחד הביטויים בתחילתו ובסופו של הפרק מתאר את הימים הללו כ"מועדי ה'"; שימוש חוזר במילה מועד כדי לבטא "מפגש".

כשאנחנו מתבוננים בפרספקטיבה רחבה, מתברר שהפרק הזה מהווה המשך ישיר לרעיון המשכן. אם המשכן או אוהל מועד מהווים את המקום בו עם ישראל נפגש עם הקב״ה – הרי שהמועדים הם הזמן למפגש. הקב״ה קובע לוח זמנים של מפגשים, שבו כל חג מייצג פן אחר של מערכת היחסים בין עם ישראל לה׳. במונחים עכשווים, זהו "לוח פגישות זוגי" לקשר בין עם ישראל והקב"ה, עם נקודות ציון ייחודיות לכל אירוע מיוחד, שכל אחד מהן מייצגת היבט שונה של הקשר הזה.

התורה מלמדת אותנו אמת עמוקה על מערכות יחסים: קשר משמעותי דורש גם זמן מוגדר וגם מקום מקודש.

שבועות: יום נישואים רוחני

מבין כל החגים, שבועות מספק מודל מתאים במיוחד. הוא מציין את מתן התורה, הרגע האולטימטיבי של ברית בין ה' לישראל. זהו הרגע שבו הקשר קיבל את צורתו המלאה – שבו המחויבות פורמלית והאחריות ההדדית הובהרו. זו המקבילה הרוחנית ליום נישואים.

כמו שזוגות מציינים את יום הנישואים באינטימיות מיוחדת, ברפלקציה ובחגיגה, כך גם שבועות מזכיר לנו את הצורך לסמן ולחדש באופן קבוע את הקשרים הכי עמוקים. זה לא רק על זיכרון העבר – אלא על כדי לחוות אותו מחדש כל שנה בצורה עמוקה ומשמעותית יותר.

החלת המודל האלוקי על קשרים זוגיים

מודל הקשר עם הקב״ה – שמקדש גם זמן וגם מקום – מציע הדרכה חזקה איך לגשת לנישואים כיום.

במובנים רבים, הנישואים שלנו הם מקדש קטן. כמו הקב״ה ועם ישראל, אנחנו לא רוצים שהאהבה תהיה הצהרה חד-פעמית תחת החופה. אנחנו משתוקקים לקשר מתמשך, מעמיק. אבל קשרים לא מתקיימים באוטומט. הם דורשים תחזוקה, השקעה, ובמיוחד – כוונה.

זה לא מספיק שנחיה באותו בית, נחלוק מטלות או נגדל ילדים יחד. אלו מרכיבים הכרחיים של חיים משותפים, אבל הם לא מספיקים לפיתוח קרבה רגשית ורוחנית. כפי שהמשכן לא היה סתם אוהל אלא "אוהל מועד", כך גם הזוגיות צריכה לכלול רגעים ומקומות שמוקדשים בכוונה לקשר הזוגי.

להקדיש זמן: הכוח של דייטים

לקח ברור מהמועדים הוא כוחו של זמן מקודש קבוע. שבת, חגים ואירועים בלוח השנה היהודי משמשים כפעימות מחזוריות שמקרבים אותנו לה׳. באופן דומה, ערבי דייט לזוג יכולים לשמש פעימות לקשר הרומנטי והרגשי.

הדייטים לא חייבים להיות יקרים או מפוארים. מה שחשוב הוא המנטליות: זה זמן שאנחנו מקדישים רק אחד לשני. זמן שבו אנחנו לא הורים, עובדים או מטפלים – אלא פשוט שותפים. בין אם זה יציאה לקפה, הליכה או ישיבה יחד לשיחה שקטה, המטרה היא להתחבר ברמה שחורגת מהשגרה היומיומית.

מקום מקודש: חדר השינה הזוגי

המשכן היה מקום מקודש. התייחסו אליו ביראה ובכבוד, והגישה לחלקיו הפנימיים ביותר הייתה מוגבלת למפגשים אינטימיים ומקודשים ביותר. בתוך המערכת הזוגית, חדר השינה ממלא תפקיד דומה.

חדר השינה שלנו צריך להיות יותר ממקום שינה – הוא צריך להיות מקדש לאינטימיות, קירבה וקשר. זהו המקום שבו אנו משאירים את התפקידים החיצוניים וחושפים את עצמנו בצורה הכי אותנטית. בעולם מלא הסחות דעת, חשוב לשמור על מקום זה כמקלט לקרבה.

זה לא רק על אינטימיות פיזית (למרות שזה מרכיב חיוני), אלא גם על קרבה רגשית ורוחנית. כאן אנו יכולים לגעת, לשוחח, להחזיק ולחלום יחד ללא הפרעה. לשמור על חדר השינה כמקום מקודש משמעותו לכבד אותו – לא לתת לטלפונים, עבודה או מתח לשלוט בו. משמעותו הכרה בקדושה שבקשר המשותף שם.

לבנות משכן בתוך הבית

בסופו של דבר, כמו שבני ישראל בנו את המשכן כדי להכניס את נוכחות ה' לתוך המחנה, כך גם אנחנו יכולים לבנות "משכן קטן" בתוך הבית שלנו. כשאנחנו יוצרים בכוונה תחילה זמן ומקום לחיבור, אנחנו מזמינים את הקב״ה לתוך הנישואים שלנו. אנחנו הופכים רגעים יומיומיים למפגשים מקודשים, והקשר שלנו הופך למקדש של אהבה, אמון ואינטימיות.

הקב"ה לימד אותנו כיצד לאהוב דרך הקשר שלו עם עם ישראל. הוא יצר מרחב וזמנים קבועים למפגש, לחיבור ולהתפתחות משותפת. אם ניקח את המודל הזה ברצינות—אם נבנה לעצמנו "אוהל מועד" של זמן ומרחב—גם הנישואים שלנו יכולים לשקף את הברית המקודשת שבלב המסורת.

הרב ד"ר צבי גרומט עוסק בחינוך יהודי וחוקר התנ"ך. הוא פרסם שמונה ספרים על התורה ועשרות מאמרים בתחום החינוך.

ד"ר נעמי מרמון גרומט היא מייסדת ומנהלת מרכז עדן.היא בעלת דוקטורט בסוציולוגיה.