שתייה, מקווה ושמירה על גבולות בפורים

פורים ידוע כיום של ארבע מצוות ה“מ”:

1. מקרא מגילה

2. משלוח מנות

3. מתנות לאביונים

4. משתה ושמחה

   
   

התחפושות, האוכל, האורחים, משלוחי המנות, ועבור רבות – גם האלכוהול, הופכים את פורים ליום שמח ואינטנסיבי. עבור זוגות השומרים על מסגרת טהרת המשפחה, יש לפעמים “מ” חמישית שצריך לקחת בחשבון: מקווה.

מה קורה כשערב הטבילה מתנגש עם שתייה, סעודה והמולת פורים? האם אפשר לטבול במקווה שתויה?

ומה אם אחד מבני הזוג שיכור ואינו מודע לגבולות בזמן נידה?

בואו ניגש לזה ברגישות ובבהירות.

צילום: אלקסה פוטוס באתר Pixabay

האם אישה יכולה לטבול במקווה אחרי שתיית אלכוהול בפורים?

התשובה הקצרה היא כן, הטבילה יכולה להיות תקפה. עצם שתיית האלכוהול אינה פוסלת את הטבילה במקווה. כל עוד הטבילה עצמה נעשתה לפי כל הדרישות ההלכתיות (מקווה כשר, טבילה מלאה של כל הגוף, ללא חציצות, ובהכנה נכונה) הטבילה כשרה מבחינה הלכתית. יחד עם זאת, יש שיקולים חשובים של מודעות ובטיחות.

טבילה אינה דורשת כוונה רוחנית עמוקה. גם מי שטבלה ללא כוונה מיוחדת נעשית טהורה, כל עוד המעשה עצמו נעשה כראוי. אבל ההלכה כן דורשת דעת, מודעות בסיסית. אם אדם שיכור עד כדי כך שהוא נחשב הלכתית כשוטה (חסר מודעות למציאות), יש פוסקים שמסתפקים אם הטבילה תקפה.

מה זה אומר פרקטית:

• שכרות קלה עד בינונית (כולל תחושת “טיפה שיכורה”), אך שליטה ומודעות למה שהיא עושה ← הטבילה תקפה.

• שכרות משמעותית, חוסר יכולת להתכונן בזהירות, חוסר ריכוז או חולשה ופגיעות פיזית ← לא מתאים לטבול; יש להמתין עד שתהיה פיכחת מספיק כדי להתכונן ולטבול כראוי.

• אם טבלה כשהייתה שיכורה מאוד, לא בטוחה מה קרה, או ייתכן שלא טבלה כראוי ← עדיף לטבול שוב ללא ברכה.

השאלה המרכזית איננה “האם שתתה?” אלא: האם הייתה מודעת ומסוגלת לבצע הכנה וטבילה כראוי?

בטיחות וכבוד קודמים לכול

מעבר לתוקף ההלכתי, ההלכה נותנת משקל עצום לכבוד הבריות - לכבוד האישי ולבטיחות.

המקווה הוא מצווה אינטימית וקדושה. ולא אמור להרגיש מסוכן או פוגע.

המלצות מעשיות למקווה בליל פורים:

• לדאוג להסעה בטוחה

• ללכת עם חברה אם זה עוזר

• להימנע מטבילה אם את מרגישה לא יציבה פיזית

• להישאר פיכחת מספיק כדי להתכונן בזהירות ולטבול בבטחה

• לדחות את הטבילה אם יש חשש לבטיחות

  
  

הבטיחות והכבוד שלך תמיד קודמים.

מהם הגבולות אם את בנידה ואת או בעלך תשתו?

פורים מעודד שמחה. עבור חלק זה כולל שתייה מעבר לרגיל. לפעמים זה גם עלול לצאת משליטה והעכבות נחלשות. אם את עדיין בנידה ואת או בעלך עומדים לשתות (ועלולים להיות פחות מודעים לגבולות), חשוב לזכור: הגבולות ההלכתיים אינם משתנים בגלל אלכוהול. דיני נידה - כולל איסור מגע וקירבה - נשארים בתוקף מלא גם במצב של שכרות. אלכוהול אינו משעה את ההלכה ואינו מסיר אחריות לשליטה עצמית ולכבוד הדדי.

מה אפשר לעשות בפועל?

1. לתכנן מראש. לפני פורים, לנהל שיחה רגועה על גבולות. להבהיר ציפיות ולהסכים יחד, כששניכם צלולים.

2. ליצור מרחק במרחב הפיזי. לשבת בנפרד, לשמור על מרחק מתאים, ולתכנן מראש את סידורי השינה כדי למנוע מגע מקרי.

3. לגייס תמיכה במידת הצורך. אם יש חשש לקושי, לבקש מחבר או בן משפחה מהימן להיות נוכח ולעזור להסיט או להרגיע סיטואציות.

4. לזכור את חשיבות ההסכמה והבטיחות. אם מישהו שיכור עד כדי חוסר כיבוד גבולות - יש להעדיף את הבטיחות והנוחות שלך ולעשות את מה שנדרש כדי למנוע חציית קו שאינו מקובל.

פורים הוא יום של שמחה, אבל שמחה אינה מבטלת גבולות - לא הלכתיים ולא אישיים.

למצוא משמעות ב“מ” החמישית

פורים חוגג ניסים נסתרים - זהותה המוסתרת של אסתר, נוכחות אלוקית מאחורי הקלעים, רבדים מתחת לתחפושות. גם המקווה הוא מצווה נסתרת. שקטה. פרטית. משנה אותנו מבפנים.

כשפורים והמקווה נפגשים, נשים רבות חוות את הלילה כעמוק ומשמעותי - מעבר מחגיגה ציבורית להתחדשות פרטית. מרעש חיצוני לחיבור פנימי.

יש נשים שמוסיפות משמעות לטבילת ליל פורים על ידי:

• חשיבה על דבר בחייהן שהן מודות עליו

• התמקדות בשמחה ובהתחדשות בזוגיות

• הוספת תפילה קצרה לשמחה אישית, לאושר בנישואין, לחיבור או לשמחה פנימית

ביום מלא רעש וכאוס מתוזמן, המקווה יכול להפוך לרגע של שקט.

הלוואי שפורים שלך יהיה מלא בשמחה אמיתית, בטיחות, חיבור והתחדשות - גם בפומבי וגם בפרטי.