Transf­­­­­­orming the mikvah from a mere ritual location into a hub that celebrates, empowers and enhances Jewish womanhood by combining resources for body, mind and soul.

Learn More



Combining a clean welcoming and beautiful mikvah with spa, gym and beauty facilities.



Providing the resources that women need to help them meet their assorted needs.

Learn More



OCD at the Mikveh

For most of my life, I have suffered (and am regarded as someone "recovering") from OCD, often accompanied by depression. Though I am post-menopausal my mental condition always had a significant negative influence on my mikveh experience that cannot be erased from my memory. My personal experiences related to mikveh are very personal and too painful to disclose, but I hope that what I do share will have emotional and practical value for balaniot and other women.

The biggest issue was that I would sometimes put off going to the mikveh for days or longer. During the halachically-permissible time for me to go to the mikveh, I would often experience​ debilitating anxiety often dragging on for days and nights in the confines of my home. I literally felt trapped in my body (meaning the emotions shut my body down) and I had absolutely no kochot to go there. This created tremendous marital strife which I knew was against halacha, and that made me feel ashamed of myself as a Jewish woman and wife. To this day, it is very painful to remember how I felt then.

OCD at the Mikvehרב חיי סבלתי (וכרגע נחשבת כמישהי ש"משתקמת") מהפרעה טורדנית כפייתית (OCD), שלעיתים לוותה גם בדיכאון. למרות שאני כבר אחרי גיל המעבר, למצב הנפשי שלי תמיד היתה השפעה שלילית משמעותית על חוויית המקווה שלי שלא יכולה להימחות מזכרוני. החוויות האישיות שלי מהמקווה הן מאד אישיות, וכואבות מכדי לחשוף, אבל אני מקווה שלדברים בהם אשתף בכל זאת יהיה ערך רגשי ומעשי לבלניות ולנשים נוספות.

הבעיה הגדולה ביותר היתה העובדה שהייתי לפעמים דוחה את הטבילה ימים ואף יותר. במהלך הימים האלו, שכבר היה מותר על פי ההלכה שאטבול במקווה, הייתי חווה לעיתים קרובות חרדה מחלישה, שהיתה משאירה אותי במשך ימים ולילות מרותקת לביתי. הרגשתי כלואה בגופי פשוטו כמשמעו (הרגשות כיבו את הגוף שלי), והייתי לחלוטין חסרת כוחות ללכת לשם. זה יצר עימות זוגי עצום שידעתי שהיה מנוגד להלכה, ושהביא אותי להרגיש בושה בעצמי כאישה דתיה וכרעיה. עד היום זה כואב לי מאד להיזכר כיצד הרגשתי אז.

More Articles...

Page 1 of 31

/** fb **/